קיץ על גבעת המערב, או: נבואת מלכי הנוחיות

ממקום מושבי אני צופה בגבעות משתפלות.

הצבעים חזקים- הזמן חולף.
זו הפעם הראשונה שאני רואה קיץ בהר הצופים.
נשען לאחור, מניח לעיני לשוטט,
לצוף לאן שיצופו.
אל האופק, כך מסתמן.

כעת אני יודע שיש עולם מעבר
למקום הקטן ממנו באתי.
אני מרגיש בבית
בהרי ירושלים.
לעולם לא אדע את שמותיהם של כל אותם
המקומות שבדרכי
אל קו החוף-
אמרו לי שאגיע בזמן.

אנא, עבי-ים
אל-נא תסערו
בעברי.

(אפריל 2007, רחביה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s