המלכה והחייל

חייל התדפק על דלתה של המלכה

אמר "אינני נלחם עוד, ולו לדקה"

והמלכה, שלא יכלה עוד לשבת על המדוכה

החליטה לקבל את פניו

אמר "צפיתי בארמון, על הגבעה הרמה

תהיתי מי הגבירה שבשמה כל הלחימה

ומחר אני עוזב, עורק, ויהי מה.

אבל לפני הכל, תני לי סיבה."

במורד המסדרון הארוך והצר

אל תוך לשכתה, בפאר והדר

והנזר מראשה אף לרגע לא סר

ושם ביקשתהו לישב.

"אני רואה אותך כעת, ואת הו-כה-צעירה,

דעי לך שנהי-אבל תדיר מנצחונות ושירה,

ויש לי תחושה שהכל הוא משחק של שררה

ועכשיו, האם תתני לי סיבה?"

המלכה אז ירתה בו בעיניים צרות

"לעולם לא תבין, אז חבל לנסות"

אבל פניה כשל ילדה המחשבת לבכות

והיא סגרה את לבה כמניפה.

אמרה "בתוכי כלוא סוד, חוט שני לוהב

הוא חותך ושורף בי, פוצע וכואב"

והוא הניח את ידיו על ראשה התאב

והכריע אותה אל הארץ.

"כמה מורעבת את, וכמה חסרת אונים

כלואה לבדך, מורחקת מהנתינים;

לא אצעד שוב בסך אחרי הקצינים"

וּלקחהּ אל החלון להביט.

השמש קרנה בזהב, אך השמים כבדו כעופרת

והיא ייחלה לחיים של מישהי אחרת

הפחד הכניע את המלכה הגברת

ולא אבתה להביט בו שנית.

אמר "אני רוצה לחיות את חיי כאדם מהוגן

לקבל מה שמגיע לי, לתת ככל שניתן

ולאהוב לי אשה שטיבה לא מובן.

הוד מעלתך, מוזרות דרכיך."

אבל הכתר כבר נשמט, וכמעט נשברה

ועמדה שם, נכלמת, שבורת-לב אך תמירה

היא ביקשה שימתין על מפתן הטירה

בעוד רגע אחד תצטרף

הרחק, במישור, נשמעה הפקודה

והחייל שם נורה, מצפה לתשובה

ובעוד המלכה נאבקת בבדידות וחובה

הקרב בשדה נמשך

(ינואר 2009, רחביה)

אלוהי

לטשטש סימנים של זמן והזנחה. שום דבר לא מעיד על נקיון כמו היעדר אבק.

בטפיחת נוצה

לשגר בחזרה לאויר את שאריות העבר. סיבי בדים, שיערות שנשרו, תאי עור שסיימו את תפקידם, את כל חולות המדבר

שהרחיקו עד כאן.

הרוח תקח אותם הלאה, אפילו אם הלאה הוא מהמדף אל הרצפה.

  להמשיך לקרוא אלוהי

אריאלה אובססיבית לתינוקות

אריאלה אובססיבית לתינוקות. כל החיים היא רק רצתה להיות אמא. לא בשביל להניק ולטפל, גם לא בשביל לדאוג ולאהוב. פשוט כי היא אוהבת תינוקות. כשהיא הולכת ברחוב היא מרחרחת אחרי תינוקות כמו כלב ציד אחרי שובל ריחו של שועל. כשהיא קולטת עגלה בצד השני של הכביש היא נעצרת באבחה, אף מורם, ומהדסת בצעדיה המתנדנדים לעברו. "תינוק! איזה חמוד! איך קוראימ'ך?" להמשיך לקרוא אריאלה אובססיבית לתינוקות

הלנה בוהה במרקע

הלנה בוהה במרקע. זמרת בעלת מחלפות זהובות של שיער ארוך מרוננת/מקוננת על גבר שהותיר אותה בגפה, בחוץ. היא לא מבינה אנגלית, הלנה, אבל אני יודעת. לא אספר לה, כי החוץ הוא תאוותה. להלנה שיער יפה ויד קמוצה. ציון מבריש את שיערה בעדינות, כמו היה עשוי חוטי זהב. לא כמו של הזמרת, אבל לבטח טוב משל אסתר.

להמשיך לקרוא הלנה בוהה במרקע

הודעה מנהלית

איימתי בזה מזמן

בימים הקרובים אעלה פוסטים מארכיונים שונים שלי. ובימים הפחות קרובים אשקיע קצת בפורמטינג ובקטגוריזציה

מה שאני אומר, בעצם, זה שיהיה שצף העלאות שאני לא יכול להתחייב לאחידות/איכות. אבל זה יהיה שם. וזהו. חלקם יהיו פרוזאיים, חלקם יהיו בלוגיים, חלקם יהיו קינות-בכיינות שכתבתי בתקופות שונות. ראו הוזהרתם. תודה.

בין הארץ התיכונה לארץ ישראל, או: זוהי מורדור, אחי, זוהי מורדור

הלילה קראתי, בפעם המי-יודע-כמה, את "שובו של המלך", החלק השלישי והאחרון בטרילוגיית שר הטבעות של פיטר ג'קסון (חח). דילגתי על השליש הראשון של הספר והתחלתי מהפרק 'הקומזיץ של דנתור' (מדובר בתרגום חופשי שלי. להמשיך לקרוא בין הארץ התיכונה לארץ ישראל, או: זוהי מורדור, אחי, זוהי מורדור